Search
  • מרב אדמתי

לקחת אחריות על הפוריות

האם העיסוק בנושא הפוריות וההורות שלנו הוא בושה או מקור לגאווה ?

רבות מאתנו מדחיקות עוד ועוד את נושא הפוריות שלנו. לפעמים מעדיפות לא לדעת וחוששות לדבר עליו פן "יכנסו לי לרחם", "יכנסו לי למרחב הפרטי", "יחשבו שאני לחוצה" או אולי הנושא פשוט מכאיב לי מידי, אבל האם להיכנס לרחם, או לרצות להיות אמא ולחוות הורות זה בעצם דבר רע, או מקור לגאווה?

בעברי חשבתי שזה רע. העיסוק בנושא הפוריות הפחיד אותי פחד מוות. הוא אימת ועימת אותי עם הפחד הכי גדול שלי. להבין, לקבל ולראות אותי ואת מי שאני.

שאלת הפוריות טמנה בחובה שאלות רבות של זהות עצמית.

אצלי, העיסוק בנושא הציף באופן אוטומטי עיסוק בתחושת הכישלון מאי הזוגיות שהייתי בה ולא הצלחתי לייצר אותה. חששתי מזוגיות כי הזוגיות הציפה בי שדים פנימיים אחרים ופחד מגילוי ועיסוק בעצמי, דבר שהוביל לתחושת כישלון כללית (פעם חיברתי בין כישלון בתחום מסוים לכישלון כללי בחיי ;-) ) אני זוכרת שחשבתי שאני לא מספיק טובה ולא מספיק חכמה, לא מספיק ראויה ולא מספיק יציבה. הביטחון העצמי שלי היה איי שם למטה ופחדתי להסתכל עליו וכל עוד אלה היו הדברים שחשבתי על עצמי, המילים פוריות ואמהות היוו עבורי איום גדול ומחסום והתביישתי לדבר על הנושא. התביישתי שא.נשים, חברות וחברים ידעו שזה מה שאני חושבת על עצמי ובמקביל חששתי להתחיל ולטפל בנושאים שלא הייתי בטוחה אם אצליח לפתור אותם. החשש מאי הצלחה גרם לי להתרחק מהנושא ומעצמי כמו מאש.

וכך דבר הוביל לדבר ומצאתי את עצמי מתנהלת בחיי תוך התעלמות מוחלטת מהעתיד לבוא, ללא מחשבה על הפוריות שלי או תכנון עתידי לתחום המשפחתי שלי. מרוב שפחדתי לא חשבתי לעשות מהלכים שבדיעבד היו מפחיתים את הפחד, החרדה והלחץ באופן משמעותי כשהגעתי לפתחו של התהליך.

לשמחתי בסיכומו של דבר זה הצליח לי J.

ואני שואלת את עצמי היום - למה?

האם כישלון בזוגיות מעיד על כישלון כללי בחיי? כמובן שלא.

למה בכל זאת קשה לנו כל כך לדבר בגיל צעיר יותר על הפוריות שלנו ועל הרצון שלנו להיות אמהות ולדאוג לעתיד המשפחתי שלנו מבעוד מועד, בדיוק כמו שאנחנו עושות בתחומים אחרים כמו התחום הכלכלי, הפנסיוני, התעסוקתי ועוד..?

במה שונה חשיבה, תכנון וחסכון לפנסיה, לבית, לרכב, לחופשה או לכל דבר עתידי אחר מחשיבה, תכנון והערכות להורות בהתאם למצב הפוריות?

במה שונה תכנון קריירה וחשיבה על לימודים לתואר ראשון/שני קידום בעבודה והצבת מטרות עתידיות מתכנון והערכות להורות?

למה לתכנן את העתיד הכלכלי שלי ניקרא לקחת אחריות ולתכנן את העתיד שלי מבחינת פוריות והקמת משפחה (ללא תלות בבן זוג וללא שלילת הזוגיות) מרגיש כישלון, בושה או מהווה איום ?

למה רופאי הפריון לא מפנים אותנו לבצע בדיקת פרופיל הורמונלי מגיל 29 או 30 באופן קבוע אחת לשנה ומדברים איתנו על זה כדבר שבשיגרה, אבל רופאי המשפחה מתעקשים שנבצע בדיקות דם כלליות כדי לראות שהברזל, השומנים, הוויטמינים, נתוני הדם ושאר המדדים תקינים במטרה למנוע מחלות עתידיות ?

אנחנו חיות בעידן של הורות מאוחרת, גם של רווקות וגם של זוגות.

בדיקת מצב הפוריות שלנו מגיל צעיר (30),

חשיבה על שימור פוריות או הורות, בהתאם למצב הפוריות ובשילוב עם הרצון שלנו, הנה חשובה מאין כמותה ואמורה להוות בעיני דווקא מקור לגאווה.

ישנן היום כל מיני אפשרויות להגדיל את הסיכויים להרות בעתיד והייתי שמחה לשמוע יותר ויותר נשים צעירות חושבות ומדברות בפתיחות על נושא הפוריות ממקום של נחת וכדבר שבשיגרה שאפשר ונכון לדבר עליו ולא בשקט מתוך פחד, בושה, אי נוחות או תחושת כישלון ולחץ.

דברו על נושא הפוריות ולא כתלות בזוגיות או ביחידנות.

קחו אחריות על הפוריות.



0 views

מרב אדמתי 054-4481515    | merav@netvision.net.il 

  • Facebook - Black Circle
  • Instagram - Black Circle