שיחה אחת - שינוי גדול. לפתוח את הדלת ואת הלב להמשך הדרך.

היא הגיעה אלי לפגישה. התיישבה ושתקה. שאלתי אותה מה קורה, על מה תרצי לדבר ?

היא לקחה נשימה עמוקה, כזו שבית החזה עולה ועולה והחלה לפתוח את פיה לדבר אבל המילים נתקעו לה ולא יצאו מהפה. היא שתקה עוד דקה ארוכה ואמרה : על הכל ועל כלום. אני מבולבלת. לא דיברתי על זה עם אף אחד ואני לא יודעת אפילו מה לומר ומאיפה להתחיל. אז התחלנו.. לאט לאט וברוגע, להציף את הנושא שלשמו היא הגיעה - לדבר על אימהות. היא כמובן ללא זוגיות. לפתע היא החלה לדבר ברצף, להציף הכל, את החששות, הפחד להיות אם יחידנית, אבל גם את הפחד מלפספס את האימהות בכלל. היא הציפה המון נושאים, על ההורים, האחים, החברות והעבודה, על הבדידות ותחושת הכישלון.. הכל התערב לה והתבלגן. ולרגע עצרה ואמרה : "את מבינה.. אני כל כך מבולבלת שבעצמי כבר לא יודעת מה אני רוצה. זו הפעם הראשונה שאני מעזה לדבר על זה בכלל וישר אני בוכה" ואני, אני מבינה. הייתי שם, רק לא מזמן. בדיוק באותה הנקודה. אז דיברנו, הצפנו ועצרנו ופירקנו והמשכנו, עד שלבסוף, בתום הפגישה היא חייכה ואמרה : "איזה שחרור, איזו הקלה" 🙂 השמיים לא נפלו והיא, היא נשמה נשימה רגילה ומעט התחזקה. עכשיו אפשר להמשיך ולדבר, לחשוב וללבן והיא אפילו החליטה שתמצא חברה אחת שאותה תשתף ולה תספר. אני בטוחה שאת הסופ"ש הזה היא תעבור בצורה רגועה ומהנה הרבה יותר 🙏

אני כאן, לכל דבר שבליבכן ובראשכן. לשיתוף, לחשיבה משותפת, לחלוק, להבין, ללמוד איך ניראת הדרך. אל תהססו- צרו קשר 🧡